מהי אסכולה?
ד"ר גולן משה להט
אסכולה הינו מושג הבא לציין הן קבוצת פרטים החולקים השקפת עולם משותפת והן עיקרים רעיוניים לכשעצמם. מקור המילה בשפה היוונית - σχολή (תעתיק scholḗ) ובלטינית (Schola), ומשם לאנגלית ולביטוי השגור בפינו כבית ספר (School), לא במובן הפיזי-מרחבי, אלא, כאמור, כשותפות רעיונית. לדוגמא: האסכולה הסטואית, שהתבלטה בעיקר בעידן ההלניסטי וביקשה למצוא שלווה בידיעה כי עולם הטבע מכיל "רוח" בעלת חוקיות קבועה, המבטיחה יציבות גם בעתות מצוקה, או לחילופין אסכולת פרנקפורט, שכוננה על ידי הוגים, חלקם יהודים, גרמניים בני המאה העשרים, אשר בחנו את מידת ואופן התאמת הסוציאליזם המרקסיסטי לעידן הקפיטליזם המונופוליסטי המאוחר.
מבחינה לשונית ופילוסופית כאחד, מעניין לציין כי התירגום המילולי המדויק של scholḗ, פירושו פנאי (Leisure). הכיצד זה שבית ספר רעיוני וממשי כאחד מתקשר דווקא לפנאי? הרי, על פי רוב, פנאי נקשר בעינינו לחופש לעשות כרצוננו ואילו בית ספר נקשר פעמים רבות ללימודים שמידת הבחירה בהם מעטה, אם בכלל, ועיקרם, לכול היותר, פרקטי, קרי רכישת מקצוע שיאפשר פרנסה עתידית.
אולם, מבוכה רגעית זו דווקא מעידה על מהותה של אסכולה, כפעילות אנושית המצויה בנפרד הן מפנאי המוקדש לשעשוע והנאות חומריות והן ממחשבה אינסטרומנטלית, שכל עניינה השגת ידע לשם אפשרות השתכרות עתידית. אסכולה היא אפוא הבחירה ללמוד לשם הלימוד עצמו - אין בה הבטחה להנאה חומרית (אם כי קרוב לוודאי כן להנאה אינטלקטואלית) או להשגת ידע פרקטי לחיים, יש בה שאיפה לעבודה שאינה עצלות או נהנתנות מזה, אך גם לא יצירה מלאכה פרודוקטיבית מזה. שאיפה, שתכליתה עיון באמת שאינה נשפטת על בסיס הרווח הפיננסי שתשיג, חיפוש צדק שאינו בהכרח מדיד מתמטית, התבוננות ביפה שאינו בהכרח הפופולארי ובקיצור – פעילות באסכולה אמורה להיות אסופת הרגעים בהם האדם חווה עצמו כישות שמסוגלת לחרוג מעבר לסיפוק צרכי הישרדות והנאות גרידא.
חברתנו, כחלק מהעולם המודרני בכללותו, מוקפת בתביעה הן לאושר חושי מיידי והן לפרודוקטיביות-יעילות וכימות. בני נוער, מעצם גילם והנקודה בה הם מצויים בחייהם, חשופים לכך במיוחד, האפשרות לחשוף אותם לחיי פנאי, במובן האסכולה האמור, הופכת, לפיכך, למצרך חיוני שערכו, תרתי משמע, לא יסולא בפז.
*ד"ר גולן משה להט הוא מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של תכנית אידיאה במרכז מדעני העתיד.