בעבודת הגמר שלי חקרתי את הטווח הסובב גלקטי (CGM), מאגר גז רחב העוטף גלקסיות. הסביבה של CGM מורכבת לרוב ממספר פאזות גז שונות המתקיימות במקביל באותו אזור מרחבי, לכל פאזה טמפרטורה דחיסות מטאליות (וכו') הייחודית לה. ה-CGM מחולק בדרך כלל על סמך הטמפרטורה לשלוש פאזות עיקריות: חם, חמים וקריר. ה-CGM הוא מאגר הגז המזין את ייצור הכוכבים של הגלקסיה והדינמיקה בין הגלקסיה ל-CGM מעצבת את האבולוציה והמצב של השניים בהתאמה, ולכן הבנה טובה יותר של ה-CGM והדינמיקה הפנימית שלו היא חיונית להבנה עמוקה יותר של התפתחות הגלקסיות. מחקר זה נועד להעריך את דינמיקת מעברי המסה בתוך ה CGM של שביל החלב, באמצעות מודל אמבטיה (הרעיון הבסיסי הוא לדמיין את המערכת כאמבטיה או מיכל שיכול להכיל כמות סופית של חומר ולעקוב אחר זרימת החומר נכנס ויוצא מהאמבטיה). בניתי משוואות נומריות המתארות את מעברי המסה בין כל אחת מפאזות ה-CGM (חם, חמים וקריר) וחישבתי את הערכים באופן ידני באמצעות נתונים של מחקרים קיימים. המסה הכוללת של הרכיב הקריר היא 7.3 × 1010 M⊙ לפי הערכת המודל, מה שהופך אותו לשני בגודלו ב- CGM אחרי הרכיב החם. הנתונים מצביעים על מגמת התקררות בהילה, כמות המסה המתקררת גדולה במעט מזו המתחממת. החימום והקירור אל הרכיב החם והחמים בהתאמה כמעט מאפסים אחד את השני, סך הקירור מהרכיב החם מוערך ב- 2.242 × 103 M⊙ בשנה והחימום מקזז את רובו. עם זאת, ישנו עיבוי יעיל לרכיב הקר בקצב של 1.992 מסות שמש בשנה, מה שמוביל את הרכיב הקריר לשיעור גידול של 0.652 מסות שמש לשנה, הגבוה מבין השלושה. קצב האקרציה מתוך הרכיב הקריר אל הגלקסיה נמוך מקצב יצירת הכוכבים (SFR), מה שעשוי לרמז כי הגלקסיה מתקרבת או עוברת כעת תהליכי קיווץ וכיבוי (quenching- ייצור הכוכבים אקטיבי "מכובה", יש מעט מאוד ייצור כוכבים בגלקסיה).