תלמידי כיתות י"ב בתוכנית אודיסיאה מהמוסדות האקדמיים: מכללת תל חי, אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית השתתפו בקורס "מאיץ החלקיקים- אודיסיאה".

הקורס כלל הכנה אקדמית שהתבצעה במוסדות האקדמיים, הסילבוס נבנה בייעוצו של פרופ' אהוד דוכובני, ראש קבוצת אטלס, מכון ויצמן למדע.

במסגרת הקורס התקיים יום עיון שבמסגרתו השתתפו התלמידים בהרצאה  של ד"ר אלי שריד וסיורים במתקני המחקר במרכז למחקר גרעיני-שורק. ובהמשכו, הרצאה של פרופ' אהוד דוכובני וסיור במעבדת הגלאים שנבנים במכון ויצמן למדע עבור גלאי ה- ATLAS ב-CERN.

בחודש פברואר נחתם הקורס בסיור מרתק במרכז המחקר הגדול בעולם בתחום פיזיקת חלקיקים ניסיונית CERN בג'נבה שעל גבול שוויץ –צרפת, שתוכנן ע"י: Dr. Mick Storr University of Birmingham (GB) 

במסגרת הביקור נחשפו התלמידים לידע נרחב בפיזיקת חלקיקים ולגאווה לאומית על תרומתם המשמעותית ופורצת הדרך של החוקרים הישראלים שסיפרו על המחקר והתרומה המשמעותית שלהם למחקר  ב- CERN. בין החוקרים שאירחו אותנו היתה ד"ר לירון ברק - מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר יאן בן חמו - מסרן ומאוניברסיטת תל אביב, פרופ' ארז עציון- מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' גיורא מיקנברג, ופרופ' אהוד דוכובני ממכון ויצמן למדע. וכן, Dr Piotr Traczyk (Universita e INFN, Roma I (IT))

עמנואל גרבשטיין - תלמיד התוכנית ממכללת תל חי מסכם את הקורס והחוויה:

בסוף חודש פברואר 2020 תלמידי השנה הרביעית בתוכנית "אודיסיאה"  יצאו כמשלחת למכון המחקר CERN בשווייץ. לפני יציאת המשלחת, כל המשתתפים עברו קורס הכנה בפיזיקת חלקיקים ותורת היחסות הפרטית, כדי שהביקור בסרן יהיה  מעמיק ככל האפשר ויוציא את המירב מההרצאות והסיורים שם.

ה-CERN היא "המועצה האירופאית לחקר הגרעין", Conseil européen pour la recherche nucléaire (היום ראשי התיבות קצת שונים). המרכז הוקם בשנת 1954 בג'נבה, שוויץ,  במטרה לקדם את המחקר בתחום באירופה ובעולם ולחקור את הטבע המהותי של היקום. לאחר המהפכה הקוונטית והיחסותית שדרכה הפיזיקה עברה בתחילת המאה ה-20, נותרו שאלות רבות בנוגע לטבע של היקום כפי שהוא מתואר על ידי תיאוריות חדשות אלו. ב-CERN ההתמקדות העיקרית היא בחקר המודל הסטנדרטי של החלקיקים, שהוא כמו טבלת היסודות של החלקיקים האלמנטריים, ומתאר את המציאות הקוונטית. לשם כך, במהלך השנים נבנו מאיצים וכלי מחקר רבים, כאשר הרבה נבנו כהמשך לניסויים קודמים. המאיצים הראשונים היו בקוטר של מטרים בודדים, ועם הזמן נבנו מאיצים גדולים יותר שנועדו ליצור ולחקור חלקיקים כבדים יותר במודל הסטנדרטי. כיום, מערך המאיצים כולל חמישה חלקים עיקריים, מאיץ קווי שממנו ההאצה מתחילה (Linac 2), מאיץ מעגלי ראשון (PSB), מאיץ מעגלי שני (PS), מאיץ מעגלי שלישי (SPS), וה-LHC, המאיץ הגדול ביותר בהיקף של 27 קילומטרים, בו מוצבים בארבע נקודות שונות גלאים גדולי ממדים, כאשר שניים מהם, ATLAS ו-CMS מתרכזים בחיפוש וחקר חלקיקים אלמנטריים חדשים באמצעות התנגשויות באנרגיה הגבוהה אליה החלקיקים מגיעים לאחר האצה במערך המאיצים.

במהלך הביקור, ביקרנו בגלאי CMS, וראינו את הרכבת החלקים החדשים של ATLAS (טבעות עם מאות גלאים בקוטר של 22 מטר), ושמענו הרצאות רבות, בין השאר על הגילוי הידוע ביותר שנעשה ב-CERN לאחרונה, שהוא כמובן גילוי חלקיק ההיגס, נשאי המסה. הגילוי הוא הישג מדעי מדהים, והמאמץ שאפשר אותו כולל מחקר ופיתוח בתחומים רבים, שתרמו להרבה מעבר לפיזיקת חלקיקים. מבין ההרצאות ששמענו היו כמובן הרצאות על פיזיקת חלקיקים, טכנולוגיית מאיצים, קוסמולוגיה, ובנוסף לכך למדנו על היישומים הרפואיים של האצת חלקיקים, ועל השיטות הסטטיסטיות והתהליכים שמשומשים לתכנון ניסויים בגילוי חלקיקים.

החוויה הייתה בלתי נשכחת ומעוררת השראה עם תרומה לימודית וחברתית רבה ותפסה באופן נהדר את המהות של תכנית "אודיסיאה".