מאפיינים רגשיים
להלן תקצירי מחקרים של מיטב החוקרים בתחום:
Research on Personality and Affective Dispositions of Gifted Children: The Israeli Scene
Moshe Zeidner & Inbal Shani-Zinovich 2013
האספקט הפסיכולוגי של בני נוער מחוננים מתואר בספרות האקדמית בשני קצוות: מצד אחד ישנה האסכולה הגורסת שהיכולות הקוגניטיביות הגבוהות מקנות לתלמידים מעין הגנה שמאפשרת להם להתמודד עם אתגרי גיל ההתבגרות. מצד שני יש הגורסים כי אוכלוסיית המחוננים בכלל ותקופת הנעורים בפרט מועדת ליותר בעיות רגשיות וחברתיות הנובעות מהייחודיות שלהם בקבוצת הגיל. אנחנו מכירים כמה מאפיינים של קבוצת המחוננים שיכולים להוביל לקושי מסוים בגיל ההתבגרות, כמו: התפתחות א-סינכרונית של הפן הרגשי והקוגניטיבי, תוויות שמודבקות להם על ידי שאר קבוצת הגיל, ציפיות גבוהות מהסביבה הקרובה וכו.
מאמר זה סוקר את ההבדלים בין הקבוצות בספרות באספקטים שונים על פי שאלוני דיווח עצמי:
חרדה- נמצאה כנמוכה יותר בקרב התלמידים המחוננים.
בטחון עצמי- נמצא כגבוה יותר מבחינה אקדמית וחברתית ונמוך יותר מבחינה פיזית ואישית
מאפייני אישיות: יציבות רגשית (גבוהה), מצפוניות (גבוהה), מוחצנות (אין הבדל), פתיחות להתנסויות חדשות (גבוהה), יכולת לשיתוף פעולה (אין הבדל) מצפוניות (נמוכה, כלומר יותר תחרותיים וישירים פחות צנועים ואלטרואיסטים)
אינטליגנציה רגשית- בדיווח עצמי נמוכה יותר ובמבחנים אובייקטיבים (MSCEIT) גבוהה יותר.
זהות עצמית- אין הבדל. בריאות נפשית- אין הבדל
לסיכום: ציפיות עצמיות, ציפיות גבוהות מהסביבה, התפתחות א-סינכרונית ותיוג כמחונן לא מביאות ללחץ נפשי גבוה יותר אצל מחוננים . יתכן והאינטלקט הגבוה והיציבות הרגשית הגבוהה שומרת על בריאותם הנפשית.
Digital Interactive Quantitative Curiosity Assessment Tool: Questions Worlds
Noam Tor and Goren Gordon 2020
מטרת המחקר היא לפתח ולהעריך כלי חדש להערכת סקרנות. ההשערה היתה שילדים סקרנים בוחרים שאלות שונות מילדים שאינם סקרנים ושההבדלים בסוגי השאלות שייבחרו על ידי הילדים ייראו רק לאחר התנסות והיכרות עם המשחק. כלומר לאחר תירגול. בנוסף החוקרים ציפו כי הכלי לא ילמד על הבדלים באינטליגנציה אלא רק על הבדלים ברמת הסקרנות החוקרים פיתחו כלי ממוחשב הבוחן את סוגי השאלות שתלמידים בוחרים ומדרג אותם על פי הפרמטרים הבאים:
1. רוחב השאלה (כמה תשובות יש לה).
2. עומק (מס השאלות שהתשובה מעלה)
3. ספציפיות (מס התשובות שלא יכולות להיענות בשאלות נוספות).
תוצאות המחקר מלמדות כי אין הבדל בסוג השאלות ביחס לגיל אבל כן ביחס למיגדר. בנות שאלו שאלות יותר ספציפיות מבנים. וגם את ההבדל הזה ניתן היה לראות רק בשלב האחרון כלומר לאחר שהילדים כבר הרגישו בנוח במשחק.
בדיון החוקרים מציינים כי ההשערה כי למשחק זה יכולת פרדיקציה לרמת סקרנות הילד בהלימה להערכת המורה. הם מציינים כי בעיצוב הכלי לא ניתנו חיזוקים חיצוניים לשאילת שאלות כגון נקודות, או מעבר בין עולמות. השאלות נשאלו אך ורק לצורך שאילת השאלות. וכמדד לסקרנות הנובעת מדחף פנימי.