מודלים למחוננות
להלן תקצירי מחקרים של מיטב החוקרים בתחום:
Gifted education – Frank C. Worrell, Rena F. Subotnik, Paula Olszewski-Kubilius, and Dante D. Dixson
מחוננים הם תלמידים המפגינים יכולות גבוהות בתחום מסוים בהשוואה לקבוצת השווים שלהם. אבל ההגדרות אינן פשטניות. על אף המחקרים הרבים העוסקים במודלים למחוננות עדיין לא נוצר קונצנזוס סביב הגדרת המחוננות. גם בכל הנוגע להאצה אין קונצנזוס ואפילו לא לגבי סיבת ההשקעה בתלמידים אלו- חלק טוענים כי יש להשקיע בהם לטובתם האישית, בכדי שיהיו מאושרים וחלק טוענים שיש להשקיע גם בכדי לפתח את החברה (גם מבחינה כלכלית). שאלה נוספת שעולה היא האם מחוננות שמאובחנת בילדות על ידי מבחן IQ נשמרת גם בבגרות או שיש להפוך פוטנציאל להישגים בכדי להיחשב מחונן גם בבגרות.
במשך שנים רבות המודל הרווח ביותר בארהב היה מודל העשרה המשולש של רנזולי- הכולל מאפיינים של יכולות גבוהות לצד יצירתיות ומחויבות. בקנדה ובאוסטרליה רווח המודל של גנגיה הכולל תשעה שלבים המובילים למחוננות. החל מיכולות טבעיות התלויות בזרזים פנימיים וחיצוניים. בחלק מאירופה ואסיה בולט המודל של זיגלר הנוגעת ליכולת גבוהה היכולה להשתנות בהתאם להעשרת הסביבה.
במאמר זה סוקרים 3 סוגי מודלים שהוצעו לתיאור המחוננות:
1. מבוססי יכולת התלמיד
2. מבוססי תמיכה סביבתית
3. מודלים אינטגרטיביים
המודלים שונים בהגדרתם את הטאלנט יוצא הדופן: רק מעל הממוצע (רנזולי) עשירון עליון (גנגיה) או אפילו האחוזון העליון (סטנלי) אבל כולם מלמדים כי מחוננות בילדות לאו דוקא מלמדת על הישגים גבוהים במיוחד בבגרות. מחוננות מצריכה טיפוח, מאמץ ואימון.