תופעת האקטיביזם הפוליטי של הנוער בישראל ניכרת במחאות משמעותיות לאורך ההיסטוריה של המדינה, במיוחד באלו הנוגעות ליושרה ואיכות שלטונית. בני נוער מילאו בעקביות תפקידים פעילים, לעתים מרכזיים, בתנועות אלו. עם זאת, השיח העכשווי על אקטיביזם של נוער מציג נוף מחקרי מפוצל. חלק מהחוקרים מביעים דאגה מסימנים לאדישות וחוסר אמון כלפי פוליטיקה בקרב הנוער היום. מנגד, אחרים טוענים שאקטיביזם של נוער מתפתח בתגובה למגמות חברתיות מודרניות. בחינת תופעה זו בישראל חיונית שכן היא תורמת להבנה רחבה יותר של תפקיד הנוער בעיצוב החברה ועשויה לרמז על התהליכים הפוליטיים שעתידים לבוא. מטרת המחקר היא לבחון את התפישה של "אקטיביזם" בקרב נוער פעיל פוליטית בישראל אל מול המציאות הפוליטית שמכתיבים קובעי המדיניות, על רקע גל הפגנות נגד הרפורמה המשפטית שהביא את נושא "איכות השלטון" לסדר היום הציבורי. המחקר נערך בשיט ה האיכותנית, באמצעות ראיונות חצי מובנים. המחקר בחן את גורמי המוטיבציה לאקטיביזם פוליטי של בני הנוער, הדרכים והמסגרות שדרכן הם פעילים פוליטית , כיצד הם תופשים את המושג "איכות השלטון" וכיצד הוא בא לידי ביטוי באקטיביזם הפוליטי שלהם והאם לתחושתם, הם מצליחים לבוא לידי ביטוי במערכת הפוליטית. ממד נוסף בחן את תפקיד הנוער כפעיל פוליטית במציאות הפוליטית העכשווית כפי שנתפש על ידי קובעי מדיניות בישראל. שאלת המחקר היא, כיצד מתבטאת תפישת האקטיביזם הפוליטי בנושא איכות השלטון בקרב בני ובנות נוער בישראל? על מנת לענות על שאלה זו, בחרתי בשיטת מחקר איכותנית של ראיונות חצי מובנים עם שבעה בני נוער אקטיביסטים, וארבעה קובעי מדיניות. את הראיונות ניתחתי באופן תמטי, והצגתי חמש תמות מרכזיות שגוללות את מסקנותיי מהראיונות שערכתי. התמה הראשונה עוסקת במושג איכות השלטון וכיצד הוא בא לידי ביטוי במחאות של בני הנוער, מתמה זו הסקתי כי איכות השלטון היא אינה בסיס האקטיביזם של בני הנוער, והיא אף נחשבת בעיניהם למושג מעורפל ולא ברור, אך עם זאת בהתאם למחאות הרפורמה המשפטית, יש עיסוק במושג זה והוא בא לידי ביטוי באקטיביזם של הנוער כיום. בנוסף, תמה זו עסקה בוויכוח בין צורה לתוכן שבא לידי ביטוי דרך הפרשנות של הנוער האקטיביסטי למושג איכות השלטון. בני הנוער ממפלגות הקיצון ראו אותו כמושג מבני וחסר תוכן, לעומת בני הנוער ממפלגות המרכז שראו בו אידיאולוגיה לכשעצמה. התמה השנייה דנה בסוגיית אדישות הנוער, והציגה כי הנוער איננו אדיש, אלא מיואש מהמערכת הפוליטית הממסדית, ומתוך ייאוש זה הוא יוצר דרכים וצורות חדשות לעסוק באקטיביזם פוליטי באופן שתואם את מאפייני הקידמה והמודרניזציה, ומאפשר לבני הנוער לשמש כסוכני שינוי שעוזרים לאקטיביזם הפוליטי לעבור אבולוציה. התמה השלישית עוסקת בסוגיית מקור המוטיבציה של בני הנוער באקטיביזם הפוליטי. בחנתי סוכני חברות שונים כמו בית ספר, תנועת נוער וחינוך מבית. לטענתי, הגורם המשפיע ביותר הוא מוטיבציה פנימית שמונעת מרגשות ומתפישות צדק מוצקות וגם חינוך פוליטי מבית. לעומת זאת, הצורך בשייכות ומציאת זהות כפי שהוא מתכתב עם מאפייני גיל ההתבגרות, אינו גורם מוטיבציוני, אלא נתפש בעיני הנוער כתוצר לוואי חיובי של לקיחת חלק בקבוצה פוליטית. ממצאי התמה הרביעית בנושא תפקיד בני הנוער האקטיביסטים במערכת הפוליטית, הצביעו על קשר למושג ה"אותנטיות". בני הנוער מצליחים לבטא את הנערות שלהם באופן אותנטי במחאות חוץ ממסדיות שמתכתבות עם מאפייני גיל ההתבגרות, ואף מציבות את הנוער בעמדה שמאפשרת לו להוביל את המחאה ולהיות גורם משפיע ומשמעותי בה. לעומת זאת, הפוליטיקה הממסדית לא מאפשרת לנוער לבטא את היותו נוער, ובכך היא מרחיקה אותו מעשייה במישור זה, ויוצרת ניכור של נוער אקטיביסטי מהעולם הפוליטי הממסדי. התמה החמישית והאחרונה, בחנה את תגובות הסביבה של בני הנוער האקטיביסטים לאקטיביזם שהם מציגים, והציגה את הניגוד שבין חוסר השייכות של בני הנוער לעולמם של הנוער, קבוצת השווים שלהם, לבין חוסר השייכות של הנוער במערכת הפוליטית הממסדית, שבה הם נחשבים "ילדים" ולא מקבלים יחס של בוגרים. התנגשות הזהויות הזאת יוצרת קונפליקט בקרב בני הנוער האקטיביסטים והם נדרשים ליצור לעצמם קטגוריות השתייכות חדשות בין עולם הילדים לעולם המבוגרים. על תוצאות המחקר דנתי בפרק הדיון ו המסקנות, והן מצביעות על כך שה מאבק בנושא איכות השלטון נתפש בקרב בני הנוער כמטרה נקודתית ורלוונטית לתקופה, אך לא כמניע בלעדי לאקטיביזם הפוליטי. כמו כן, בני הנוער מסייעים לאקטיביזם הפוליטי לעבור אבולוציה ולמעשה, הם משמשים כסוכני שינוי בתפישת האקטיביזם הפוליטי ביישומו היומיומי. העיסוק בנושאים פוליטיים מסייע לבני הנוער לגבש זהות חברתית ומספק להם מקום לתעל את תחושות הצדק החברתי למקום של עשייה.