קשב שמיעתי הוא יכולת קוגניטיבית חיונית המאפשרת לאדם להתמקד במידע רלוונטי בסביבה המרובה צלילים והסחות דעת. בעשורים האחרונים נבחן הקשב השמיעתי בעיקר בתנאי מעבדה מבוקרים, אך פחות ידוע כיצד סביבות טבעיות יותר משפיעות על העיבוד המוחי של גירויים מסיחים. שימוש במציאות מדומה מאפשר לשלב בין שליטה ניסויית לבין קרבה לתנאי היומיום.

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את השפעת הסביבה הווירטואלית (כיתה לעומת בית קפה) על התגובה המוחית לגירויים שמיעתיים מסיחים, כפי שהיא מתבטאת ברכיבי ERP ובכך להעמיק את ההבנה לגבי קשב שמיעתי בהקשרים אקולוגיים יותר.
במחקר השתתפו 30 נבדקים שנחשפו לשתי סביבות וירטואליות שונות באמצעות משקפי VR תוך רישום פעילות מוחית באמצעות .EEG במהלך האזנה להרצאות ושיחות, שולבו צלצולי טלפון כגירויים מסיחים, והתגובות המוחיות נותחו באמצעות הפקת רכיבי ERP בדגש על N100, P200, P300 ו-N400.

התוצאות הראו כי בסביבת הכיתה נרשמה תגובה מוחית חזקה יותר ברכיבי N100 ו P300-בהשוואה לסביבת בית הקפה, המעידה על עיבוד שמיעתי מוקדם מוגבר והקצאת קשב גבוהה יותר לגירוי המסיח. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הסביבות ברכיבי P200 ו-N400. מסקנות המחקר מצביעות על כך שההקשר הסביבתי משפיע באופן משמעותי על עיבוד גירויים שמיעתיים מסיחים, בעיקר בשלבים מוקדמים וקוגניטיביים של הקשב. ממצאים אלו מדגישים את תרומתה של מציאות מדומה לחקר קשב שמיעתי בתנאים ריאליסטיים, ואת חשיבות הסביבה בה מתרחש העיבוד המוחי.