top of page
האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ומרכז מדעני העתיד מציגים:
מתודה 2023 - הכנס הראשון למחקר בחינוך מחוננים ומצטיינים
יום שלישי, כ"ד סיוון תשפ"ג | ה-13 ביוני 2023
אקספו מרכז הירידים תל אביב
לו״ז הכנס
התכנסות ורישום
9:30-10:00
מושב ראשון
הרצאה + שאלות מהקהל
10:00-11:30
Creativity, Productivity, and Lifestyle at Midlife: Findings from the 50-Year, Longitudinal Study of Mathematically Precocious Youth.
פרופ' קמילה פ. בנבאו
Benbow began her academic career at Johns Hopkins University in 1981 as an associate research scientist. In 1986, Iowa State University appointed her associate professor of psychology. She was promoted to full professor in 1990, became department chair in 1992, and in 1995, was named distinguished professor. She was appointed interim dean of education at Iowa State in 1996.
Her scholarly work focuses on gifted children and developing intellectual talent in science, technology, engineering, and mathematics. She co-directs, with David Lubinski, the Study of Mathematically Precocious Youth, a longitudinal study examining the developmental trajectories of more than 5,000 individuals which has been ongoing for around 50 years.
She currently serves on the Board of Directors for the Learning Care Group and of Full Bloom and on the Advisory Board for the National Center for Giftedness at the University of Connecticut and the Emirates College for Advanced Education.
Having led Peabody as dean since 1998, under Benbow’s leadership and with the hard work of countless exceptional faculty, Peabody School of Education has grown to be ranked as “Top 5 Best Education School” and “#1 for Special Education” by U.S. News in 2022. Also in 2022, Vanderbilt’s online education doctorate has been ranked #1 by Fortune.
Benbow herself has received numerous awards, including most recently the International Award for Research from the World Council for Gifted and Talented Children in 2019 and a Lifetime Achievement Award for Outstanding Contributions to the Field of Intelligence from the International Society for Intelligence Research in 2018.
In February of this year, Education week released their 2023 Edu-Scholar Public Influence Rankings, an annual list of education researchers who have demonstrated the greatest influence over educational policy and practice. Camilla is, alongside Peabody’s Jason Grissom, Carolyn Heinrich, and Rich Milner, among the top 1 percent of the more than 20,000 university-based education researchers reviewed.
In December 2022, Camilla received the National Association for Gifted Children (NAGC) Gifted Child Quarterly Paper of the Year award in collaboration with David Lubinski for their paper, “Intellectual Precocity: What Have We Learned Since Terman?”
Fifty years ago, exceptionally gifted 13-year-olds were being identified and assessed for studying creative accomplishments, impactful careers, and the development of excellence and eminence across the lifespan. A decade later, a cohort of elite STEM graduate students, ages 24-25, attending top US universities, were identified for the same purpose (and to serve as a comparison). Young adolescents with prodigious abilities do become creative, with accomplishments and consequential careers that global economies prize. By age 50, over 10% of the profoundly gifted, for example, secured tenure at research-intensive universities, others became Fortune 500 CEOs, leaders in medicine, attorneys at prestigious firms, or were entrusted with valued economic and human resources. Overall, the level of accomplishment of the prodigiously gifted was commensurate with the age 50 accomplishments of elite STEM graduate students. For both samples and the men and women therein, substantial individual and group differences were observed in life priorities, time allocation, and breadth of interests but not in their well-being and life satisfaction, which was high. The positive impact of educational interventions during adolescence could be detected decades later. All findings were replicated across cohorts of high-potential students but of varying ability levels. Beyond talent and opportunity, how individuals choose to allocate their time is essential for understanding remarkable careers. These findings speak to issues of human flourishing and the nurturing of extraordinary human potential.
הפסקה
11:30-12:00
מושב שני
12:00-13:30
ד"ר ענבל שני
אוניברסיטת חיפה
"אם קיבלתי 760 בפסיכומטרי ברור שאלך ללמוד ביו-רפואה, אילו עוד אפשרויות יש לי?"
על גיבוש זהות מקצועית ובחירות עתיד של מתבגרים מחוננים
המחקר עסק בתהליך גיבוש הזהות ובחירות עתיד בקרב מתבגרים מחוננים ובחן את תהליכי החקירה והמחוייבות של מתבגרים ביחס לבחירות מקצועיות בהמשך החיים.
המחקר כלל שתי מתודות מחקריות משלימות: ראשית, מחקר שדה כמותי אשר נערך בקרב מדגם רחב של 802 מתבגרים מחוננים ולא-מחוננים ובחן סדרת מדדים מייצגים, המשקפים פרופיל אישיותי-רגשי (גיבוש זהות, דימוי עצמי ומאפיינים אישיותיים נוספים); שנית, מחקר איכותני בו רואיינו 80 מתבגרים מחוננים ולא-מחוננים באמצעות ראיון חצי-מובנה (ראיון "זהות האני") ובו נבחנו רמת החקירה העצמית וההשפעות הסביבתיות לגבי בחירות עתיד כחלק מתהליך גיבוש הזהות של המתבגר. ממצאי הראיון נבחנו הן מבחינה כמותנית והן בניתוח עומק איכותני של התימות העולות מן הראיונות. בשני חלקי המחקר הושוו מתבגרים מחוננים ולא-מחוננים, וכמו כן מתבגרים מחוננים בכתות מחוננים לעומת תלמידי ימי העשרה.
ממצאי המחקר העלו בין השאר, תימות מרכזיות המנחות מתבגרים מחוננים בתהליך גיבוש הזהות שלהם ובבחירות המקצועיות – למשל, מחוייבות למימוש הפוטנציאל, מוכוונות מטרה, שיקולים של יוקרה, חשש מכשלון ועוד. ניכר כי הממצאים מאירים פרדוכס מעניין לפיו דווקא מחוננים אשר פתוחות בפניהם אפשרויות רבות לבחירות מקצועיות בשל יכולותיהם הגבוהות מרגישים כי הם מחוייבים למספר מצומצם של תחומים אשר ישקפו בעיניהם ובעיני הסביבה מימוש פוטנציאל ובכך יוותרו לעתים על תהליך של חקירת זהות ובחירה אישית אותנטית.
מתוך המחקר עולות שאלות הנוגעות לצורך בחשיבה על האופן בו ניתן לפתח את הפוטנציאל האינטלקטואלי ולעודד הישגים בקרב התלמידים המחוננים, אך בו זמנית גם לעודד את היכולת להנות מהדרך, להתבונן פנימה ולאפשר מרחב פנימי בו ניתן להתפתח "מחוץ לגבולות המחוננות האינטלקטואלית" ותוך בחינת הרצונות האישיים האותנטים.
ד"ר סבינה דבורה סגרה
מכללת אחוה
עבודות גמר במתמטיקה לתלמידים מחוננים- מקרה בוחן
Final Research Projects in Mathematics of Highly Gifted Highschool Students – Case Studies
לתלמידי תיכון בישראל יש אפשרות להגיש עבודת גמר מחקרית בנושא לבחירתם, לרבות מתמטיקה. עבודת גמר מחקרית זו תורמת "5 יחידות" לבחינה בתיכון.
במחקר זה נספר על ניסיוננו כמנחים של תלמידים המשתתפים בתכנית אלפא וכתבו עבודות מחקר בנושאי המתמטיקה. עבודת גמר מחקרית היא הזדמנות מצוינת להתוודע למחקר באקדמיה, עם חקר הלא נודע, ניסוח שאלת מחקר, התייעצות עם ספרות ומומחים, יצירת רשתות ותקשורת מדע. עם זאת, יש מעט מאוד מחקר וספרות על היתרונות והחסרונות האפשריים של תוכניות כאלה.
מטרת המחקר שלנו היא להעריך את היתרונות והחסרונות האפשריים של עבודת גמר מחקרית במתמטיקה של מחוננים, ועל ידי כך לתרום להתאמת תכניות למחוננים לצרכי המאה ה-21. שיטות המחקר שלנו עד כה היו ראיונות ותצפיות. תלמידים שהשתתפו בתכנית העריכו מאוד את המעורבות המוקדמת בעולם האקדמי, ודיווחו שהם מעדיפים שילוב של פעילויות מחקר וחברתיות (כפי שמציעה אלפא) על פני תוכניות דיסציפלינריות גרידא. באשר לקשיים ב-4 מתוך 5 מקרים התברר שניהול זמן הוא נושא קריטי מאוד.
גב' איריס ים
אוניברסיטת תל אביב
זיהוי מחוננות ע"י מדידת סקרנות בעזרת כלים דיגיטליים
הפסקת צוהריים
13:30-14:30
שולחנות עגולים
14:30-16:00
בנות מחוננות - עבר, הווה, עתיד - ד"ר ג'ודי קהאן, האוניברסיטה העברית
בנות מחוננות - עבר, הווה, עתיד - ד"ר ג'ודי קהאן, האוניברסיטה העברית
בישראל עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בין בנים לבנות מחוננים במימוש הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם. מסתבר כי אחוז הבנות המחוננות המאותרות שמשתתפות בתכניות לטיפוח כישרונות קטן מאחוז הבנים. בעשור האחרון נצפית מגמת שינוי בארצות שונות בעקבות תוכניות התערבות, אף בישראל נרשמת מגמה של צמצום פערים מגדריים במתמטיקה ובמדעים. על אף צמצום הפער המגדרי ומגמת השינוי, בנות מחוננות עדיין מציגות עמדה פחות פונקציונאלית כלפיי עצמן כלומדות וכן בוחרות להשתתף פחות בתוכניות התערבות. רוב החוקרים מסכימים כי לתהליכי חיברות מקום מרכזי בהסברת הפערים המגדריים.
חקר הפערים המגדריים בתחום המחוננות הוא חשוב ביותר כיוון שלתופעה זו השלכה על לימודי המשך לתארים מתקדמים וכן בחירת קריירה בתחומים יוקרתיים. קידומן של נשים, במיוחד בתחומי המדע והטכנולוגיה הוא אינטרס כלכלי, תרבותי וחברתי להרחבת תחומי המדע, הוספת כוח אדם בעל קול אישי ייחודי, גיוון ומצוינות.
ההגדרות של מחוננות מבוססות על שתי גישות עיקריות: הגישה הכמותית והגישה האיכותנית; בגישה הכמותית מחוננות מוגדרת יכולת אינטלקטואלית כוללת גבוהה מהממוצע, הניתנת למדידה במבחני אינטליגנציה. על פי גישה זו נהוג להגדיר מחוננים באיתור %1%–5 מהתלמידים בעלי ההישגים הגבוהים ביותר בשכבת הגיל במבחני כושר קוגניטיבי כללי. מחוננים ייחשבו אלו המציגים רמות יוצאות דופן של יכולת מעולה של חשיבה ולמידה שהשיגו ציונים גבוהים במבחן IQ מעל 130 נקודות. הגישה האיכותנית מדגישה את הזיקה בין המרכיבים הקוגניטיביים לבין המרכיבים הרגשיים, החברתיים והסביבתיים, ולפיה מכלול המרכיבים האלה קובע את רמת התפקוד של הפרט ואת האיכות. על פי גישה זו, מחוננות היא ביטוי של ביצועים או של תפוקה ברמה הגבוהה ביותר של של מימוש הכישרון, גם בהשוואה לפרטים מוצלחים בתחום.
האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במינהל הפדגוגי של משרד החינוך הוא הגוף האמון על איתור תלמידים מחוננים ומצטיינים, מצטייני יישובים ומצטייני בתי-ספר, ועל טיפוחם. על פי הגדרות האגף, מחוננים מאותרים הם %2 הגבוהים ביותר באוכלוסייה במבחני כושר קוגניטיבי כללי (בפועל שיעור המחוננים המאותרים יכול להיות בין %1 ל-%3 העליונים באוכלוסייה.
מיהו מחונן ומהי הדרך הטובה ביותר לאתר אותו? זו סוגיה שדורשת ליבון ורויזיה מחודשת ועדכנית אשר תתאים לדרישות המאה ה-21
השוואה חברתית בסביבות מצוינות- איל אילת ונוי המר אשכנזי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
השוואה חברתית הינה נטייה אנושית רווחת, שאף מסייעת לאנשים לגבש פרספקטיבה על עצמם ונחקרה רבות. אחת התופעות הנפוצות במסגרת השוואה זו, הינה "אפקט מעל הממוצע" (Better Than Average – BTA) – נטייתו של אדם להעריך עצמו כטוב יותר משאר האנשים בסביבתו. למרות שנערכו מחקרים רבים המדגימים נטייה זו ומגדירים את גבולותיה, קיומה של התופעה בקרב אנשים שהם אכן טובים יותר מהממוצע (בפרמטרים מדידים כגון אינטליגנציה, הצלחה אקדמית, מקובלות חברתית, פרו חברתיות ועוד) טרם נבדקה. מחקרים על אפקט "הדג הגדול באגם הקטן" (Big Fish Little Pond – BFLP), מרמזים על כך שהמעבר לסביבת השוואה מאתגרת, של מצוינות, עשוי להפחית את קיומו של אפקט ה- BTA. אולם, נשאלת השאלה האם לאחר תקופת הסתגלות למסגרת החדשה האפקט צפוי לצמוח מחדש.
במחקר הנוכחי אנו מבקשים לבחון את ההערכה העצמית של מתבגרים ושל צעירים בהשוואה להערכתם את האחר הממוצע בסביבתם, במעבר למסגרות בהן ממוצע היכולות השונות הינו גבוה משמעותית מן האוכלוסייה הכללית, וזאת לעומת ההשוואה החברתית שביצעו בסביבתם הקודמת והסטנדרטית. המחקר כולל שלושה חלקים המשקפים שלוש קבוצות גיל שונות ושלוש סביבות מצוינות שונות: (1) צוערים בקורס הטיס של חיל האוויר הישראלי; (2) תלמידים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב; (3) התיכון לאומנויות (בי"ס למצוינות) בירושלים; המחקרים בוחנים את אפקט ה-BTA באספקטים שונים של תפיסה עצמית (מקצועי, חברתי, אישיותי) ובנקודות זמן שונות (עם הכניסה למסגרת, בחלוף זמן קצר ובחלוף זמן ארוך מהכניסה למסגרת).
מטרת המחקר היא לבחון את ההשוואה החברתית כלפי אחר מהסביבה הקודמת וכלפי אחר מהסביבה החדשה, כפונקציה של זמן ההסתגלות למסגרת המצוינות. השערתנו המרכזית היא שבמעבר לסביבת מצוינות הפרט מחזק את הדימוי העצמי שלו ע"י השוואה לסביבה הקודמת (התחזקות ה- BTA) , אולם במקביל, הדימוי העצמי נפגע ע"י ההשוואה לסביבה החדשה (אפקט ה- BFLP). יחד עם זאת, עם הזמן וההסתגלות למסגרת החדשה, הדימוי העצמי משתפר ואפקט ה-BTA נבנה מחדש גם בהשוואה לאחרים בסביבת המצוינות וזאת כתלות ביכולות אובייקטיביות, מיטביות, ופידבקים מהסביבה.
פערים חברתיים - הפניה למבחני איתור מחוננות- יונית מנצור, אוניברסיטת בן גוריון
Gifted children are exceptional children, with innate intellectual capacities to excel.
Students identified as gifted are often offered the opportunity to participate in specialized programs, and enjoy an enriched curriculum, as they embark on a highly successful academic trajectory. However, research indicates substantial disparities in students’ accesses to gifted education programs, with boys from a high socioeconomic (SES) background being those most likely to be identified as gifted.
To date, most studies addressing inequalities in gifted education have focused on the underrepresentation of disadvantaged students in gifted programs and pointed to systemic and structural barriers to educational resources (e.g., language barriers, poverty). However, such studies have relied exclusively on data gathered from students who are already enrolled in gifted programs, failing to account for the role of parents in the selection process.
The aim of the current study was to examine socio-economic differences in parental perceptions of giftedness and how these perceptions are associated with parental decision to refer their child to gifted programs screening tests.
Participants were 344 Jewish parents (87% mothers) of children in 2nd-4th grades (56% boys). Parents completed self-reported questionnaires regarding their SES, attitudes towards the educational placement of gifted students, gender stereotypes, and perceptions of their child’s resilience and competencies.
Results showed that parents with lower levels of family income were more likely to hold negative perceptions of giftedness, to perceive their child as less resilient, and were less likely to refer their children to gifted programs screening tests. Regression analysis showed that lower income was especially associated with negative perceptions of giftedness if parents also held strong gender stereotypes (i.e., perceived boys as more academically competent).
These findings point to the importance of considering socio-cultural patterns of parental involvement and their role in shaping children's academic opportunities
חינוך טכנולוגי בבתי ספר תיכוניים- עילם פדרמן, הטכניון
החינוך התיכוני-טכנולוגי בישראל מתמקד בנושאי טכנולוגיה קלאסיים, שאינם מהווים חלק עיקרי בתעשיית ההייטק כיום. בעוד שנראה כי בעולם התקדמה תפיסת החינוך הטכנולוגי להתמקדות בטכנולוגיות מודרניות, לפי מגמות התעשייה (E2W - Education to Workforce), ישראל נותרה מאחור הן ברמת האקדמיה והן ברמת הלימודים התיכוניים. כך לדוגמה, 70% מלימודי מדעי המחשב ברמת 5 יח"ל מתמקדים בתכנות קלאסי, ו-30% מתמקדים בנושא בחירה, ששייך לעולם הטכנולוגי הקלאסי. גם 5 יחידות הלימוד הנוספות של תלמידי הנדסת תוכנה מתמקדות אך ורק בטכנולוגיות קלאסיות, וזאת למרות שטכנולוגיות אלו נמצאות במגמת ירידה ואינן מהוות חלק משמעותי מהעשייה בתעשיית ההייטק כיום. הן טכנולוגית מודרניות כגון מחשוב ענן שבשימוש כיום על ידי 95% מהתאגידים והן טכנולוגית עתידיות כגון מחשוב קוונטי נלמדות באוניברסיטאות ובבתי הספר התיכוניים מסביב לעולם, ולעיתים רבות ישנן אף מגמות ותארים בנושאים אלו, ואילו בישראל טכנולוגיות אלו אינן נלמדות כמעט באוניברסיטאות, ואינן נלמדות כלל בבתי הספר התיכוניים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2021 בנושא שוק העבודה המשתנה מציין במפורש שהאתגר הגדול בתעשיית ההייטק הוא מחסור בעובדים מיומנים, ושעל מערכת החינוך לשמש כתשתית הכשרתית לעבודה בהייטק. על אף מסקנות אלו והיעדים הרבים שמציבה הממשלה ומשרד החינוך להגדלת מספר התלמידים במגמות והתארים הטכנולוגיים, לא נעשה אף ניסיון להתאמת החומר לתעשייה על מנת לוודא שהלימודים התיכוניים והאוניברסיטאיים מספקים ערך משמעותי ואינם מהווים "חותמת גומי" אקדמית.
במשך השנים האחרונות נעשו לא מעט ניסיונות לשינוי תוכנית הלימוד הטכנולוגית-תיכונית, אך נראה כי מרביתם נכשלו. הדיון יתמקד בשאלה כיצד ניתן לשלב תכנים טכנולוגיים מתקדמים במערכת החינוך, בצורה עדכנית ומשמעותית, ואיזה מודל לימוד יניב את התוצאות הטובות ביותר.
התמודדות עם מחוננות וADHD- אביטל טסמוט, האוניברסיטה העברית
In school settings, teachers and counselors are often involved in identifying pupils' strengths and weaknesses. In the case of Gifted pupils exhibiting ADHD-related traits, teachers are often those who recommend referring pupils for ADHD evaluation and address them during a high-level interdisciplinary school team meeting (HISTM). Yet the literature recognizes three scenarios caused by the 'masking effect', which might inhibit teachers' ability to best serve twice exceptional children. The present study examined the extent to which three factors: ADHD-related traits (i.e., symptoms, school engagement, non-academic impairments such as organization, peer relations, injuries, and tardiness), academic achievement level, and giftedness label, influenced elementary/primary school teachers and counselors' recommendations for referring pupils for a formal diagnosis of ADHD and for addressing them during a HISTM.
Participants (N=532) were asked to base their decisions on one of 12 randomly assigned vignettes describing a hypothetical pupil. Vignettes differed in ADHD-related traits, academic achievement level, and the existence of a giftedness label.
Effects of ADHD-related traits and academic achievement were both significant. Participants were more likely to recommend pupils referred for ADHD diagnosis and to address them during a HISTM, when ADHD-related traits were indicated and when the pupil had low academic achievement. Further, the interaction between ADHD-related traits and academic achievement was also significant. Surprisingly the status of the giftedness label did not yield any significant effect for either of the dependent variables. Raising much debate as to the knowledge and recognition of gifted pupils educational and social-emotional special needs.
ד"ר שירה הירש
ד"ר ג'אנט אביעד
ד"ר רחל זורמן
ד"ר ארז פייטן
ד"ר דקל שי שחורי
ד"ר דקלה עפרון
ד"ר שירלי מדז'ינסקי
גב' פנינה זלצר
תודה לועדת הכנס
לצפייה בתמונות הכנס
bottom of page