top of page

Regeneron ISEF

Regeneration ISEF

INTEL ISEF

מידי שנה מתקיימת תחרות ארצית למדענים ומפתחים צעירים בישראל, התחרות מתקיימת בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, ובשיתוף עם משרד החינוך, המנהל לתקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחברת אינטל. זוכי במקומות הראשונים טסים לייצג את מדינת ישראל ולהתמודד בתחרות הבינלאומית היוקרתית בארה״ב Regeneron.

תחרות ה- Regeneron - ISEF - International Science and Engineering Fair הינה התחרות הבינלאומית היוקרתית והגדולה ביותר לקידום המצוינות בחינוך המדעי טכנולוגי הנערכת בארצות הברית בכל שנה למשך 5 ימים. במהלך ימי התחרות בארה"ב זוכים התלמידים להכיר תלמידים אחרים מכל העולם, להשתתף בפאנלים ייחודיים עם חוקרים ויזמים, לייצג את מדינת ישראל ולהתחרות. ביום השיפוט עצמו מעל כ- 800 שופטים מתחומים שונים מקשיבים, שואלים שאלות ובסוף בוחרים את הטובים ביותר, בכל תחום וקטגוריה. השנה, תחרות ה ISEF מיועדת להרחבה וקידום ההשכלה בתחומי ה-STEM והמחקר המדעי  בתחרות מתחרים כ- 1,800 תלמידים מ 64 מדינות שנבחרו מתוך עשרות מיליונים שהשתתפו בתחרויות שונות ברמה הארצית. במדינת ישראל, נבחרת התלמידים מורכבת מהזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים המתקיימת במוזיאון המדע שבירושלים.

مسابقة Intel ISEF هي أكبر مسابقة عالمية للعلماء والمطورين الشباب في العالم

تقام المسابقة القطرية للعلماء والمطورين الشباب في إسرائيل سنويا تحت إشراف متحف بلومفيلد للعلوم في القدس، وبالتعاون مع وزارة التربية والتعليم، قسم تكنولوجيا المعلومات ونظم المعلومات، الأكاديمية الوطنية الإسرائيلية للعلوم وشركة إنتل. يسافر الفائزون بالمركز الأول لتمثيل إسرائيل والتنافس في المسابقة الدولية المرموقة Intel ISEF في الولايات المتحدة.

يمثل المتنافسون إسرائيل في المسابقة، يشاركون في حلقات نقاش مميزة مع باحثين ورجال أعمال، ويتعرفون على طلاب آخرين من جميع أنحاء العالم. أكثر من 800 من الحكام الخبراء في مجالات مختلفة يصغون للمشاركين ويطرحون عليهم الأسئلة، ويختارون الأفضل في النهاية من كل مجال وفئة.

The ISEF – International Science and Engineering Fair – Regeneration – Competition is the world’s largest and most prestigious international competition that promotes the pursuit of excellence in STEM education. The competition has been held annually in the United States and spans the course of 5 days. During the competition, the students get to know other students from around the world, participate in unique panels with researchers and entrepreneurs, represent the State of Israel, and compete. On the judging day, over 800 judges from various fields listen, ask questions, and select the best of the best, in each field and category.

Each year, the Young Scientists and Developers competition is run in conjunctions by the Bloomfield Science Museum in Jerusalem, the Education Ministry, the ICT Technology and Information Systems Authority, the National Israeli Academy for Sciences, and Intel. The winners are flown to represent the State of Israel and compete in the prestigious, international Regeneration competition in the United States.

זכיות לשנת 2021


נועה ברודר תלמידת תוכנית אלפא באוניברסיטת בן גוריון

זכתה על עבודתה בנושא: ייצור שבבי אטומיים. העבודה בוצעה במסגרת תוכנית אלפא, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ביחידת הננו- פבריקציה, בהנחייתו של ד"ר ארז גולן.העבודה של נועה עלתה לגמר בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל. נועה הסבירה כי התעשייה האלקטרונית שואפת למזער את השבבים האלקטרוניים כדי להגדיל את מהירות החישוב של מעבדים. השבבים האלקטרוניים, הנמצאים כיום בשימוש בכל המחשבים, מבוססים על תנועה של אלקטרונים. לעומתם, קיימים שבבים חדשנים הנמצאים בשלבי מחקר, הנקראים שבבים אטומיים. אלו מבוססים על לכידה של אטומים בודדים באמצעות שדות מגנטים, קירור האטומים עד לעצירתם הכמעט מוחלות ושליטה בתנועה שלהם. למרות השוני העקרוני בין שני סוגי השבבים, קיים דמיון בתהליך היצור שלהם., בתהליך ייצור השבב האטומי נעשה שימוש בפוטורזיסט SU8. החומר, אשר משמש את תעשיית יצור השבבים האלקטרוניים, הוא בעל יכולת בידוד בין השבבים, בעל שקיפות טובה, מתאים לעבודה בוואקום גבוה, בעל חוזק מכאני ויציבות מבנית, תכונות המתאימות לתהליך פוטוליתוגרפיה. מטרה חשובה בתהליך היצור היא רמת חספוס נמוכה של השכבה החיצונית, דבר המאפשר לצפות אותה בשכבה של מראת זהב. נועה בחנה שני גורמים המשפיעים על רמת החספוס:1. עובי שכבת הפוטוריזיסט שמונחת על שכבת הבסיס.2. ריכוזו הכימי של פוטוריזיסט. התוצאות מראות שניתן לייצר שבב אטומי יעיל יותר ביכולות ההחזרה של קרני לייזר. במחקר נעשה שימוש במכשירים מתקדמים ביותר.


גלי ענבר תלמידת תוכנית אלפא באוניברסיטת תל אביב לנוער

זכתה על עבודתה בנושא: מיצלות פולימריות כמערכות חכמות להובלת תרופות. העבודה בוצעה במסגרת תוכנית אלפא, בבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב בהנחייתם של פרופ' רועי אמיר והדוקטורנט גדי סלור.

גלי הסבירה כי שיטת שילוח תרופות מאפשרת הובלה ממוקדת יותר של מולקולות תרופה לרקמה ספציפית בגוף באמצעות ננו-נשא. ננו-נשא הוא שם כולל לקבוצה של ננו-חלקיקים אשר מסוגלים להקשר למולקולות התרופה או לכלוא אותן, להוביל אותן עד לאזור המטרה בגוף, להתפרק בצורה סלקטיבית, ולשחרר את התרופה ברקמת היעד. אחד מסוגי הננו-נשאים הנפוצים הוא המצילה. מטרת המחקר הייתה להבין מהי השפעת סוגי הקשרים שבמולקולות האמפיפיליות המרכיבות את המיצלה ובמולקולות אשר נכלאות במיצלה, על אופן כליאתן ועל תהליך הכליאה. נעשה שימוש בשני סוגים של מיצלות ובשני סוגים של מולקולות הידרופוביות המדמות תרופות שנכלאו במיצלות. כלי בדקה ארבע מערכות שונות עבור כל מיצלה, נבדקה יכולת הכליאה של כל אחת מן המולקולות ההידרופוביות המדמות תרופה. ממצאי הניסוי הוכיחו כי קיים קשר בין הידרופוביות הקשר הכימי בגרעין לבין יכולת הכליאה של המיצלה. תוצאות המחקר הראו כי לקשר האסטרי היה יתרון על פני הקשר האמידות לגבי יעילות הכליאה של התרופות בתוך המיצלה. כלומר, ככל שהקשר פונקציונלי בגרעין המיצלה, וגם הקשר הפונקציונלי במולקולות מודל התרופה, יותר הידרופובי, כך אחוזי הכליאה של מולקולת המודל במיצלה יגדלו. מסקנה זאת יכולה לסייע לשלוט בריכוז מולקולות התרופה בגרעין הרצוי. במהלך העבודה השתמשה גלי במכשירים אנליטיים.



الفائزة في العام 2019 كانت طال بلوندر

فازت طال بلوندر، تلميذة برنامج ألفا في الجامعة العبرية للشبيبة بالمرتبة الثالثة عالميا لوظيفتها ״نهج تجريبي جديد لدراسة تحوال (Metasomatism) الصخور النارية (بيريدوتيت) في غلاف الكرة الأرضية"

شارك في مسابقة Intel ISEF في العام 2019 التي أقيمت في فينيكس، أريزونا 1842 طالبًا من 80 دولة، عرضوا وظائف ومشاريع مميزة من 22 فئة مختلفة.


تلخيص الوظيفة:

نهج تجريبي جديد لدراسة تحوال (Metasomatism) الصخور النارية (بيريدوتيت) في غلاف الكرة الأرضية. تحدث في غلاف الكرة الأرضية تفاعلات كيميائية بين الصخور تغير تركيبها المعدني (عملية ميتاسوماتية) وتؤثر على مجموعة متنوعة من الظواهر الجيولوجية. تهدف الدراسة لفهم نواتج التفاعل بين صخرتين في الغلاف تحت ظروف الضغط العالي ودرجة الحرارة (4GPa ، 1200 درجة مئوية) تحاكي الظروف على عمق 120 كم. فحصت الدراسة التفاعل بين صخرتين في الغلاف: الأكلوجيت والبريدوتيت. أجريت التجربة في جهاز يحاكي ظروف التخالط في الغلاف بتردد عكسي مدته 15 دقيقة ما يسمح بأقصى قدر من التفاعل. تم توصيف نواتج التفاعل باستخدام جهاز ليزر ومجهر إلكتروني ماسح. أظهرت نتائج الدراسة أن سبيكة الأكلوجيت تفاعلت مع صخور البيريدوتيت وشكلت أطوارًا جديدة من المعادن جديد وسبائك غنية بالمغنيسيوم والسيليكا والبوتاسيوم والماء. تشابه تركيبة السبيكة الجديدة الكمبرلايت من نوع II - صخرة تأتي من عمق الغلاف إلى سطح الأرض ويمكن العثور على الماس بداخلها. تضيف هذه الدراسة الأساسية إلى المعرفة الموجودة حول تكون الصخور في غلاف الأرض.



In 2021, Omer Eyal won first place in the field of chemistry


Omer Eyal, an Alpha Program student at the Hebrew University for Youth, won first place in the field of chemistry research, at the prestigious international competition, ISEF Regeneration. Omer presented the study he formulated in the laboratory of Professor David Avnir, under the advisement of Nir Gaonian, while studying in the Alpha Program. His research focused on the creation of an extremely low-concentration Aerogel from nickel nano-fibers, using an alternative approach to freezing.


Over 1,800 students from 64 countries took part in ISEF – International Science and Engineering Fair – Regeneration. Israel was represented at the competition by students who presented unique projects in roughly 22 different categories. The student team was comprised of winners of the Young Scientists and Developers Competition, held at the Science Museum in Jerusalem.הל לתקשוב טכנולוגיה ומערכות מיד


Abstract:

Aerogels are the lightest solid materials in the world. Their large surface area and high heat insulation and porous properties make them highly useful for many diverse industries. Metal aerogels were previously considered breakthrough materials possessing potential for green energy operations, but their development process is too expensive and complex, leading their usage to be limited.


During the study, the world’s first nickel aerogel was developed, through an easy and economical production process. The process started with the dripping of nickel nano-fibers floating in water into liquid nitrogen. The drops froze, creating a solid gel. The ice was replaced with dried liquid acetone to create the aerogel.


Attribution of the obtained nickel aerogel evidenced a porous yet uniform material with a very low concentration, high surface area, prominent magnetism, and high electrical conductivity. The combination of these properties with those already known to nickel, such as resistance to corrosion and hydrogenation, provide the aerogel with vast potential to serve as a chemical catalyst and important stepping stone on the way to green and efficient energy for vehicles.



bottom of page