
האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ומרכז מדעני העתיד מציגים:
מתודה 2024 - הכנס השני למחקר בחינוך מחוננים ומצטיינים
יום ראשון, כ"ה באייר תשפ"ד | ה-2 ביוני 2024
אקספו מרכז הירידים תל אביב
לו״ז הכנס
התכנסות ורישום
9:30-10:00
מושב ראשון
הרצאה + שאלות מהקהל
10:00-11:30
Enhancing excellent science talent programs with high performance psychology

פרופ' רינה סובוטניק
Rena F. Subotnik PhD serves as Research Associate at the Academic Talent Development Program, University of California, Berkeley, Graduate School of Education. From 2001 until June 2023, she was Senior Director of the Center for Psychology in Schools and Education at the American Psychological Association. Under her leadership, one of the Center’s missions was to generate public awareness, advocacy, clinical applications, and cutting-edge research ideas that enhance the achievement and performance of children and adolescents with gifts and talents in all domains.
She is co-author, with Paula Olszewski-Kubilius, and Frank Worrell, of the Megamodel, appearing in publications such as Scientific American, Scientific American Mind, Annals of the New York Academy of Sciences, Frontiers in Psychology, Psychological Science in the Public Interest, and the Annual Review of Psychology, and co-editor with Paula Olszewski-Kubilius and Frank Worrell of The Psychology of High Performance: Developing Human Potential Into Domain-Specific Talent.
Rena has been awarded grants from the U.S. Center for Disease Control and Prevention, the National Science Foundation, the Institute of Education Sciences, the Camille and Henri Dreyfus Foundation, McDonnell Foundation, the American Psychological Foundation, and the U.S. Department of Education to support her projects.
Enhancing excellent science talent programs with high performance psychology.
Great performance is a wonder to observe. We may notice and admire creativity, excellent technique, or content mastery. What we may not notice is a set of mental and social skills that allow a person or a team of people to show their best work. This talk will focus on psychosocial skills that can be explicitly and deliberately cultivated via programming, coaching, and counseling of gifted students as part of their talent development in science.
הפסקה
11:30-12:00
מושב שני
12:00-13:30

פרופ' חוה וידרגור
מכללת גורדון
מורים למחוננים: מסוגלות אישית, ידע בהוראת חשיבה וידע תוכן טכנולוגי-פדגוגי
מטרת מחקר זה הייתה לבדוק כיצד תכנית התערבות/השתלמות למורי מחוננים שהכשירה אותם לשימוש במודל הרב ממדי השפיעה על המסוגלות האישית, הידע בהוראת חשיבה וידע התוכן הטכנולוגי-פדגוגי שלהם. המשתתפים היו 142 מורים כשמתוכם 69 היו מורים למחוננים במרכזי יום העשרה וכיתות מחוננים ו 73 היו מורים שלימדו תלמידים רגילים. המורים בתכנית ההתערבות למדו קורס של 30 שעות במשך כשלושה חודשים אשר בסיומו פיתוחו יחידת לימוד שאושרה על ידי המרצה ולימדו בכיתותיהם. המחקר הכמותי שנערך עשה שימוש במבחני קדם ובתר עם קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. כלי המחקר שנבנה בדק בנוסף לפרטים דמוגרפיים, מסוגלות אישית, ידע בהוראת חשיבה וידע תוכן טכנולוגי-פדגוגי של כל המורים שהשתתפו במחקר. כמו כן נבדקו היחסים בין הממדים השונים ונמצאו קשרים חזקים ביניהם. ההשערה היתה כי המורים למחוננים שעברו את ההכשרה יראו יכולת גבוהה יותר בכל הממדים (המסוגלות אישית, ידע בהוראת חשיבה וידע תוכן טכנולוגי-פדגוגי) בהשוואה למורים לתלמידים רגילים שעברו את אותה ההכשרה. הממצאים הראו כי המורים למחוננים שעברו את ההכשרה שיפרו באופן מובהק את הידע בהוראת חשיבה והמורים לתלמידים רגילים שיפרו את הידע בהוראת חשיבה וגם את ידע התוכן הטכנולוגי-פדגוגי שלהם. באופן מפתיע נמצא כי המורים למחוננים החלו את תכנית ההתערבות ברמה נמוכה יותר מאשר המורים לתלמידים רגילים, אך הצליחו לסגור את הפער ובתום תכנית ההתערבות לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. המסקנה היא כי מורים למחוננים זקוקים לתמיכה בפיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות בקרב תלמידיהם ובשימוש בידע תוכן טכנולוגי-פדגוגי שישפר את יכולות ההוראה שלהם בתכניות/מסגרות השונות לתלמידים מחוננים בישראל.

ד"ר ג'ודי קהאן
האוניברסיטה העברית
כל המחוננים.ות שווים.ות. האמנם?
שאלת הפערים המגדריים ביחס ליכולות קוגניטיביות ותפיסת מסוגלות מעסיקה במשך שנים את חוקרי האינטליגנציה. רבים מהחוקרים סבורים שכאשר שואלים ילדים בגיל הגן מה ירצו להיות כשיהיו גדולים, תשובותיהם יושפעו מסטראוטיפים חברתיים. בשנת 2017 פורסם מחקר פורץ דרך אשר מצא שילדות נוטות להימנע מפעילויות שנחשבות "מאוד מאוד חכמות" ושילדים משני המינים יחסו את תכונת החוכמה למין הגברי כבר בגיל 7. סטראוטיפים מגדריים אלה מובילים למיעוט נשי בלימודי המקצועות הנחשבים "חכמים", כגון פיזיקה, מתמטיקה, מחשבים ומדעים מדויקים. בין הסיבות אנו עדים לכך שבהמשך חייהן נשים מפגינות מחסומים פנימיים וחברתיים כגון תת הישגיות כשהן מתחרות מול גברים, מניעה מהישגים משמעותיים בחייהן ואמונה חזקה שהן לא באמת מספיק חכמות. בניגוד לתפיסותיהן, ממצאים מדעיים שונים מצביעים על כך שאין הבדל מגדרי מובהק באינטליגנציה ואין הבדלים משמעותיים בין מוחות של גברים למוחות של נשים. תכניות רבות מנסות לטפל בפרדוקס זה, אך נראה כי אין פתרון פשוט לסוגיה זו. הרצאה זו תשפוך אור על גישות חדשות אפשריות לטיפול בסתירה זו ותדון בנושא של שונות מגדרית בקרב ילדים מחוננים, בה הן תפקידה של החברה לגבי הגדרת מגדר, משמעותו והשפעתו והן תפקידו של החינוך במתן מענה למחונן בתוכו, תאפשר מיצוי יכולותיו/יה.

ד"ר מיאדה ערגאן
אוניברסיטת בן גוריון
עמדות ותפיסות הורים ומנהלים בחברה הבדואית כלפי מחוננות
בשנים האחרונות גוברת ההכרה של החברה הבדואית בחשיבות האיתור והקידום של תלמידים ותלמידות מחוננים ומצטיינים. עם זאת, האופנים השונים בהם נתפסת מחוננות בחברה זו והמעורבות של הורים ואנשי חינוך בהפניה ובקידום של מחוננים ומחוננות כמעט ולא נחקרו עד היום.
מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון כיצד נתפס מושג המחוננות בקרב הורים ומנהלי בתי ספר יסודיים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב ולמפות את האתגרים הכלכליים והחינוכיים הקשורים באיתור וקידום מחוננים באוכלוסייה זו.
המחקר כלל 15 ראיונות חצי-מובנים עם עשרה הורים לתלמידי בתי ספר יסודיים (חמישה אבות וחמש אימהות) ועם חמישה מנהלי בתי ספר יסודי בעיר רהט (שלושה מנהלים ושתי מנהלות). הראיונות נותחו באמצעות הגישה הנרטיבית ועברו קידוד וחלוקה לתמות על פי קטגוריות.
תוצאות המחקר הראו שהחברה הבדואית נתקלת באתגרים וקשיים בקשר לנושא מחוננות, שאין להם מספיק משאבים לקידום נושא המחוננות בנוסף למצב הסוציואקונומי אשר משפיע על חברה זו.
מדובר באחד המחקרים הראשונים שהתמקדו בתפיסה ובקידום של מחוננות באוכלוסייה הבדואית בנגב. תוצאות המחקר הנוכחי עשויות להגביר את המודעות למחוננות בקרב הורים ואנשי חינוך בחברה הבדואית ולשיפור איתור וקידום מחוננות בחברה זו.
הפסקת צוהריים
13:30-14:30
סדנאות
14:30-16:00
סדנה 1: מחוננים ומחשבים
שימוש בכלי תכנות תחרותי בהוראת מדעי המחשב למצטיינים. מנחה: עופר ולד, האוניברסיטה העברית
המחקר נעשה במסגרת עבודת המסטר באוניברסיטה הפתוחה מציג את השימוש בכלים של תכנות תחרותי ככלי להוראת מדעי המחשב. במהלך התזה נבנה אתר שמאפשר לימוד ותרגול של נושאים במדעי המחשב online ונערכה עבודה השוואתית על שימוש של סטודנטים בכלי במסגרת קורסי מבוא במדעי המחשב. העבודה מציעה גישה חדשנית להוראת מדעי המחשב, שמתאימה גם באופן מיוחדלמחוננים ומצטיינים, ונבנתה על סמך נסיון קודם שלי בכתיבת כלים להוראת מדעי המחשב ועל סמך נסיון בהוראת מחוננים לקראת אולימפיאדות מדעיות.
סדנה 1: מחוננים ומחשבים
שגיאות זה נפלא: תרומת הכוונה מטה-קוגניטיבית במהלך פתרון בעיות במדעי המחשב לדיוק תחושת השגיאה של תלמידים מחוננים ומצטיינים בבית ספר יסודי. מנחים: בראא ג'אנם ודר עידית אדלר, האוניברסיטת תל אביב
תחושת שגיאה ((Feeling Of Error הינה החוויה הסובייקטיבית שמשהו השתבש, המתעוררת במהלך או מיד לאחר הפעולה הקוגניטיבית. בהיותה תחושה מטה-קוגניטיבית, תחושת שגיאה מאפשרת לאנשים להיות מודעים לתהליכים הקוגניטיביים שלהם, ומניעה התנהגויות מסוימות כמו ניטור ושינוי אסטרטגיות קוגניטיביות בהן נעשה שימוש, או בדיקת והערכת התוצאה של פעולה קוגניטיבית. תחושת שגיאה אינה מוגבלת לתחומי הכיתה, אלא עשויה להתרחש במגוון רחב של תופעות בחיי היום יום, ומסייעת לפתרון בעיות פתוחות מסדר גבוה, בהן מערך הפעולות הדרוש אינו ידוע מראש.
לאחרונה, גדל העניין בהבנת האופן בו מיומנויות מטה-קוגניטיביות תורמות להצלחה בלמידה, ובפרט בתחום מדעי המחשב. לכן, המחקר הנוכחי התמקד בתחושת השגיאה בקרב תלמידים מחוננים ומצטיינים בבית הספר היסודי במהלך שיעורים במדעי המחשב. המחקר בחן את מידת הדיוק של תחושת שגיאה בקרב התלמידים בעת תכנות ופתרון בעיות בסביבת Scratch, שהיא סביבת למידה המאפשרת הוראת תכנות באופן וויזואלי. בנוסף, בחן המחקר את האופן בו ניתן לעודד ולטפח את תחושת השגיאה של התלמידים באמצעות הכוונה מטה-קוגניטיבית. המחקר חשוב להבנת הקשר בין הכוונה מטה-קוגניטיבית לתחושת שגיאה, ולפיתוח כלים פדגוגיים להגברת תחושת השגיאה בקרב תלמידים מחוננים ומצטיינים.
בסדנה נתמקד בהצגת מודל פדגוגי חדשני המותאם להוראת מחוננים ומצטיינים המתמקד בעידוד וטיפוח תחושת השגיאה. תחילה נציג את הרקע התיאורטי שהוביל לפיתוח המודל, ונדגים יחידת לימוד שפותחה לאור המודל בנושא פתרון בעיות במדעי המחשב לתלמידים מחוננים ומצטיינים ביסודי. נדגיש במיוחד כלים פדגוגיים שהוטמעו ביחידה על מנת לשפר את תחושת השגיאה. נפרט כיצד יושמה היחידה בכיתה, ונשתף בתוצרי הלמידה ובחוויות התלמידים. לאחר מכן נציג רעיונות פרקטיים למורים המעוניינים לשלב הכוונה מטה-קוגניטיבית בתחומי הדעת השונים, ולפתח את רמת הדיוק של תחושת השגיאה של תלמידיהם. נסיים בהתנסות המורים המשתתפים בפיתוח כלים דומים בתחומי התוכן שלהם.
הסדנה תגביר את מודעות המורים המשתתפים, ותדגיש את חשיבות ההוראה המפורשת ועידוד תחושת השגיאה של תלמידים, כחלק מעידוד תהליכים מטה-קוגניטיביים. בנוסף, תצייד הסדנה את המורים בכלים פרקטיים לעידוד, תמיכה ופיתוח תחושת השגיאה בקרב תלמידים מחוננים ומצטיינים.
סדנה 2: חברה ומדע
חינוך לחלל?! האופק שמעבר לכדור הארץ שילוב תוכנית חינוך לחלל בכיתות מצויינות בחטיבות הביניים: גישה תהליכית חינוכית חדשנית לשיפור מיומנויות קוגניטיביות. מנחה: דב רוסו - אוניברסיטת יאשי, רומניה
חינוך לחלל הוא גישה רב-תחומית להוראה ולמידה מעוררת השראה, שנועדה להנחיל הבנה עמוקה של מקצועות הSTEM באמצעות תחום החלל. באמצעות תוכנית חינוך לחלל, נוסף לצבירת הידע בנושאי החלל ותחומי המדעים והטכנולוגיה התלמידים גם מפתחים מיומנויות קוגניטיביות קריטיות. במסגרת המחקר, עוצבה ויושמה תכנית התערבות בנושא חינוך לחלל בקרב תלמידי כיתות מצוינות בחטיבת הביניים. המחקר המתמשך חוקר את ההשפעה של תכנית החינוך לחלל על פיתוח מיומנויות קוגניטיביות של תלמידים ותפיסת החינוך לחלל אצל מורים. באמצעות שיטות מחקר, הערכה ומדידה קפדניות, מגיעים לתובנות מבוססות לגבי יעילות התוכנית והמשך תהליך לחידוד ולשיפור העיצוב שלה. כקובעי מדיניות, אילו חסמים אתם צופים ביישום תוכנית כגון חינוך לחלל בקנה מידה רחב יותר ובאילו אסטרטגיות ניתן להשתמש כדי להתגבר על חסמים אלה?
סדנה 3: מיומנויות בבית-ספר יסודי
גיל איתור מחוננים - תיאור מקרה - מתיאוריה לביצוע מדיניות. מנחה: ד"ר שם שמי. לתקציר הסקירה לחצו כאן. לסקירה המלאה לחצו כאן.
שאלה מרכזית לגבי תוקף ומהימנות איתור מחוננים ומצטיינים נוגעת לגיל המומלץ לאיתור. שאלה זו נדונה במסמך המדיניות שפורסם בנובמבר 2022. לשאלה מהו הגיל הנכון מבחינת בשלות הילדים ועיתוי זיהוי המחוננות שלהם, לכניסה לתכניות אופק, ולמסגרות השונות הוצעה תשובה מנומקת ממספר פרספקטיבות משלימות שקשה לערער על תקפותן שכן הן בוצעו על בסיס מטא- אנליזה וניתוח ביקורתי ורב ממדי של מחקר רב וגישות איתור פסיכומטריות של איתור בכל העולם. החלק הראשון של הסדנא יתמקד בהצגת המסקנות המחקריות שעלו וכן במספר מחקרי המשך שכדאי לשקול לבצע. החלק השני של הסדנא יבחן כיצד החל היישום בפועל של המסקנות של מסמך המדיניות וכן כיצד ובאילו אתגרים נתקלים כאשר עקרונות ותפיסות מחקריות צריכות להתכנס לביצוע מדיניות האיתור בפועל במדינת ישראל. הדיון המסכם יתן במה לעמדות של חוקרים אנשי ונשות פדגוגיה ופסיכומטריקה ויאפשר שיח פורה שאולי יוביל לתובנות לגבי תהליך מימשו מדיניות חדשה לגבי גיל האיתור במדינת ישראל.
שזירת מיומנויות חברתיות בהוראת מחוננים באופן אינטגרלי. מנחה: ד"ר רחלי פורת הבדלה ועירית רוט ברגמן