מה הקשר בין סיפור על אל שנתקע בגוף של צב ומנסה לשוב לגדולתו בעזרת המאמין היחיד שלו, או בין חבורת גנבים שמנסים להפיל את השליט הגדול ששולט באימפריה מזה אלף שנים לבין מסרים עמוקים וביקורת דתית נוקבת על הנצרות? במבט ראשון נראה שלא הרבה, אך למעשה הקשר בין הדברים עשוי להפתיע אתכם. אלו הסיפורים שעומדים בבסיס היצירות של טרי פראצ'ט וברנדון סנדרסון אליהן אתייחס בעבודתי. השאלה הנשאלת היא איך סופרים משתמשים בפנטזיה על מנת להעביר ביקורת? האם ספרות הפנטזיה יכולה לשמש ככלי לביקורת דתית? אלו חלק מהשאלות עליהן ארצה לענות בעבודה זו. על מנת לעשות זאת, אשווה כאמור בין שני סופרי פנטזיה מצליחים – טרי פראצ'ט וברנדון סנדרסון. כל אחד מהסופרים הללו בוחר להשתמש בפנטזיה בדרכים אחרות ובעזרתה להעביר את הביקורת, בין אם מדובר בסאטירה של פראצ'ט או בין אם מדובר במסען המורכב של הדמויות של סנדרסון. בנוסף לכך, לכל אחד מהסופרים יש השקפת עולם שונה – פראצ'ט מגדיר את עצמו כ"הומניסט" וביקר את הנצרות בפומבי פעמים רבות, ואילו סנדרסון הוא אדם מאמין המשתייך לנצרות המורמונית. באמצעות ההשוואה אותה אערוך, בין הביקורת בספר אלים קטנים של פראצ'ט, לבין הביקורת בטרילוגיית הערפילאים של סנדרסון, אבקש לשפוך אור על נקודות הדמיון והשוני הרבות בין הביקורת הדתית בשתי היצירות. באמצעות כך, ארצה לבחון את מקומה של ספרות הפנטזיה ככלי לביקורת דתית, ואת האופן בו היא מאפשרת לאנשים שונים לבקר את הדת בצורות שונות.
על מנת להשוות בין היצירות, אבחן את הביקורת הדתית שעולה מתוכן בשלושה קריטריונים. הראשון הוא הממסד הדתי, ובו אבקש לבחון את האופן שבו כל אחד מהסופרים מאפיין את הממסד הדתי ומבקר אותו. בפרק זה נראה כי חלק נרחב מהביקורת כלפי הממסד משותפת לשני הסופרים, אך ההבדל בין הביקורות נובע מכך שפראצ'ט חושב שהממסד (כפי שהוא היום) הוא מלכתחילה שלילי, לעומת סנדרסון שטוען שפעמים רבות הוא נהיה שלילי לאורך הדרך. השני הוא אופי קהל המאמינים, ובו אברר כיצד הסופרים בוחרים להציג את קהל המאמינים. בפרק זה אעמוד על כך שישנה ביקורת רבה המופיעה בשני הספרים, לדוגמה קבלת המצב הקיים על ידי המאמינים וקבלת מקומם כפי שהדת מכתיבה אותו. יחד עם זאת, גם כאן יש הבדל מהותי: אצל סנדרסון נראה כי הדבר נובע מכוחו הרב של הממסד הדתי, בעוד שפראצ'ט מציג את המאמינים כאשמים בכך. הקריטריון השלישי והאחרון הוא דמות האל. בקריטריון הזה ארצה לבחון כיצד כל אחד מהסופרים בוחר לברוא את דמויות האלים ביצירה. בפרק זה אציג את ההבדל המשמעותי בין הביקורות - סנדרסון מציג את האלים כבעלי מניע חיובי ורצון לעשות טוב באופן כללי, ואילו פראצ'ט מציג אותם לרוב כישויות שחצניות שלא מתחשבות בבני האדם. למרות זאת, נראה כי ישנה גם הסכמה בסיסית בין פראצ'ט וסנדרסון, והיא שהדבר שנותן לאלים את כוחם הוא האמונה. לאורך העבודה, אתייחס לביקורת העולה מתוך עולם הפנטזיה ואצביע על האופן בו היא מעוררת מחשבה בנוגע לדתות הקיימות בעולמנו בכלל, ובנוגע לנצרות בפרט.