עבודה זו מתמקדת בחקירת הקשר בין מסמן ומסומן באמנות פלסטינית והשוואתו בין יצירות שנוצרו על ידי אמנים.ות פלסטינים.ות בישראל, לבין כאלו שנוצרו על ידי אלו בפזורה הפלסטינית. זאת תוך מטרה ללמוד בראש ובראשונה על האמנות הפלסטינית והאופן בו מסרים שונים מועברים דרכה, כמו גם להעמיק ולבחון את הדרך בה מוחלות התיאוריות השונות של תורת הייצוג כפי שנסקרו בעבודה זו על תחום האמנות.

השאלה בעקבותיה נערך מחקר זה הינה: "מהו השוני בקשר בין מסמן ומסומן באמנות פלסטינית שנוצרה על ידי אמנים.ות פלסטינים.ות בישראל, לבין זו שנוצרה על ידי אלו בפזורה הפלסטינית?" על מנת לענות על שאלה זו, נסקרו שני תחומים עיקריים: ראשית, הקשר בין מרכיבי הסימן, מסמן ומסומן, המכונה "קשר ייצוג" אשר נסקר בעבודה זו על פי הגותם של שלושה מן החוקרים המובילים והמשמעותיים בשדה זה: מישל פוקו (Paul-Michel Foucault), לודוויג ויטגנשטיין (Ludwig Wittgenstein) ורולאן בארת (Roland Barthes). אלו הגדירו את אופיו של קשר זה באופנים שונים ועל כן היוו את התמות אשר אותרו בכל אחת מן היצירות אשר נחקרו בעבודה זו. שנית, נסקרו תולדות האמנות הפלסטינית תוך התמקדות בהפרדה הגיאוגרפית בה היא מתקיימת ולפי הטריטוריות שעבודה זו התמקדה בהן.

לאחר סקירות אלו, נותחו עשרה ציורים, חמישה מכל אזור גיאוגרפי. תחילה, הציורים נותחו באופן ויזואלי מעמיק תוך שימוש במושגים מקצועיים משדה האמנות הכוללים התייחסות לקומפוזיציה, צבעוניות, קו, כתם ושלל האלמנטים החזותיים שכללו הציורים. לאחר מכן, נותח קונספט היצירה, המשמעות אותה היא נושאת והסיפור עליו היא מצביעה. בשלב זה נדונו המוטיבים של האמנות הפלסטינית אשר נסקרו בפרק השני, אלו שימשו אותי להבנת המשמעויות שטומנים בחובם האלמנטים החזותיים ביצירה. שני ההיבטים האלו, החזותי והקונספטואלי, הובאו לכדי סינתזה אשר אפשרה את חשיפת קיומם של קשרי הייצוג השונים בכל אחת מהיצירות.

באמצעות תהליך זה, הגעתי למספר מסקנות מהותיות, בנוגע לכל אחד מהאזורים הגיאוגרפים שנבחנו, בנוגע לכלל האמנות הפלסטינית, ויתרה מכך, בנוגע לכל אחד מקשרי הייצוג שנסקרו. ראשית, לא נתגלתה מגמה בקשר הייצוג בין אזורי המחקר, ולכן ניתן לקבוע כי לא שורר שוני בקשר בין המסמן והמסומן באמנות פלסטינית אשר נוצרה על ידי אמנים.ות פלסטינים.ות בישראל, לבין זו שנוצרה ע"י אלו בפזורה הפלסטינית. מסקנה זו יכולה להצביע על מספר תופעות אשר יפורטו בפרק הרביעי בעבודה זו.

בעוד שלא הופיע אופי מגמתי של קשר הייצוג בין האזורים הגאוגרפים, אותרה מגמה של קשר הייצוג אשר הגה בארת, הן באמנות אשר נוצרה בישראל והן בזו שנוצרה בפזורה הפלסטינית. קשר הייצוג על פי בארת מכונה גם קשר מיתי, שכן הוא מתאר את הקשר בין המסמן והמסומן ככזה המתהווה כמיתוס; המיתוס הינו סימן אשר נטען במשמעות רחבה יותר, הנשען על משמעות הסימן המקורי. התגלות אופיו המגמתי של קשר זה מצביעה על היותה של האמנות הפלסטינית אמנות אשר עושה שימוש מובהק בסימבוליזם אשר מעיד על מסרים נסתרים שהיא טומנת בחובה