הטענה כי הדור הצעיר בישראל אדיש ומנותק מהמתרחש במדינה שגורה בפי רבים. למרות זאת, בעת המחאה נגד ההפיכה המשטרית בישראל ב-2023, היו בני נוער שבחרו לקחת בה חלק והתנסו בהשתתפות פוליטית חוץ ממסדית. בעבודה זו יידונו התפיסות של בני הנוער שהפגינו נגד ההפיכה המשטרית. קבוצת המחקר הורכבה מבני נוער בגילי בית ספר על-יסודי (12-18) שהשתתפו במחאה. השאלה שנבחנה הייתה "כיצד תופסים בני הנוער את הסיבה, האופן והמשמעות של בחירתם להשתתף במחאה נגד ההפיכה המשטרית בישראל (2023)."
עבור העבודה נערכו שמונה ראיונות עומק עם חברי קבוצת המחקר, שבמהלכם הם שיתפו את מחשבותיהם בנוגע להיבטים השונים של פעילותם שנמנו בשאלת המחקר. הראיונות עברו ניתוח תמתי, שנועד להדגיש נראטיבים ודפוסים חוזרים. ההתמקדות בבני הנוער, כפי שנעשה במחקר זה, מאפשרת להבין את המחשבות של בני נוער אקטיביסטים בנפרד מקבוצות גיל אחרות שבהן הספרות המחקרית מתמקדת לרוב.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שההפיכה המשטרית יצרה קרקע פורייה לצמיחה של תנועות חברתיות ומחאות, וכן הובילה את חברי קבוצת המחקר להצטרף אליה. הם תופסים את ההצטרפות שלהם למחאה כתהליך הדרגתי, שהונע הן מגורמים חיצוניים (כמו קשרים חברתיים) והן פנימיים (כמו תחושות ורגשות). כמו כן, הם שאפו להדגיש את מעורבותם במחאה, מתוך תפיסה שנוכחות של בני נוער מפיחה תקווה ומספקת יתרונות למחאה. שאיפה זו התבטאה באופן בו הם מסגרו את מסריהם. כמו כן, הם ראו ברשתות החברתיות כלי יעיל להפצת המסרים שלהם. באשר למשמעות של פעילותם, קבוצת המחקר תפסה את הפעילות החברתית שלהם במחאה כבעלת משמעות לאומית והיסטורית ארוכת טווח, אך גם משמעות אישית עבור ההתפתחות שלהם כפרטים.
המחקר שופך אור על התפיסות של בני נוער שמשתתפים בפוליטיקה בישראל, בתקווה להעשיר את הדיון של המעורבות של בני נוער בחברה.