עבודה זו עוסקת במסורת הספרותית האוטופית, ומשווה בין ספרים אוטופיים מתקופות שונות. כפי שמציינים החוקרים פריץ ופרנק מנואל )Manuel), המחשבה האוטופית מבטאת תשוקה של המין האנושי לחיות חיים טובים יותר, והיא קיימת במיתוסים ובכתבים לכל אורך ההיסטוריה. הספרות האוטופית בה עוסקת עבודה זו, היא סוגה ספרותית המבקשת לתאר בכתב חברה בדיונית וטובה יותר מזו המוכרת לקורא. סוגה זו מוגדרת בעזרת ארבעה מאפיינים: .1 הספר יוצר חברה חדשה ובדיונית; .2 אל החברה מגיע מבקר חיצוני הבוחן אותה ואת מנהגיה; .3 החברה מתוארת בידי המבקר כאידיאלית ועדיפה מהחברה הנוכחית; .4 החברה החדשה צריכה לעורר אצל הקורא תחושה מסוימת לגבי החברה שלו דרך השוואה בי ניהן .(Vieira, 2010, 6) עבודה זו חוקרת ארבעה ספרים, מארבע תקופות מודרניות שונות, המציגים לקוראיהם חברות אוטופי ות: אוטופיה של תומס מור מתקופת הרנסנס, מסעות גוליבר של ג'ונתן סוויפט מתקופת הנאורות, חדשות משום מקום או עידן של מנוחה של ויליאם מוריס מהמהפכה התעשייתית ו בידיים ריקות של אורסולה ק' לה גווין מ המאה העשרים. כיוון שספרים אוטופיים כוללים בתוכם התייחסות לחברה הקיימת, כמובן שהשינויים החברתיים באים לידי ביטוי גם בספרות האוטופית, ובכוונותיהם והמסר שרוצים להעביר הכותבים האוטופי ים. העבודה עוסקת בהשוואה בין הדרך בה מתייחסים הספרים האוטופיים אל החברה בתקופות שונות. היא שמה דגש במיוחד על האופן בו בוחר הסופר האוטופי להביע את הביקורת שלו על החברה, וכיצד הוא מביע את החזון שלו דרך מאפייניו של הספר האוטופי: סוג האוטופיה )ריאליסטית, סאטירית, השוואתית...(, מיקום האוטופיה )באי מרוחק, בעתיד, בחלל...(, סוג הביקורת שהיא מביעה )ישירה או עקיפה( ובסוג החזון שהיא מציגה )חזון סגור מול חזון פתוח(. הפרק הראשון של העבודה עוסק בדיון תיאורטי על הספרות האוטופית, על יתרונותיה ככזו המאתגרת את הנורמות הקיימות בחברה, ומאפשרת לכותב להציג אפשרות לחיים טובים יותר. הפרק עוסק גם בביקורת שהופנתה כלפי רעיון השלמות האוטופי והסכנות הטמונות בו. כל אחד מארבעת הפרקים הבאים עוסק בהרחבה בספר אחר: הוא בוחן את ההקשר התקופתי בו הוא נכתב, את הביקורת שהוא מביע, את הדרך שבה הוא מביע ביקורת זו דרך האמצעים הספרותיים האוטופיים, ואת מטרתו של הכותב האוטופי. בפרק הדיון ומסקנות מוצעת חלוקתם של הספרים האוטופיים לשני סוגים, התלויים ביחס של הכותב האוטופי להלך הרוח ולרעיון האוטופי של אותה תקופה. הסוג הראשון של האוטופי ות אלו הן אוטופיות המקדמות מהפכה, ולהן שייכתי את אוטופיה של מור וחדשות משום מקום של מוריס. הסוג השני מתאר אוטופיות המגיבות למהפכה , להן שייכתי את בידיים ריקות של לה גווין ומסעות גוליבר של סוויפט. הסוג הראשון של הספרים מציגים אוטופיות שנכתבו במטרה לקדם שינוי חברתי מסוים בו מאמין הכותב, ומטרתן למשוך את הקורא אל חזון "סגור" מסוים, שישמש השראה לשינויים חברתיים ופוליטיים. הסוג השני, לעומת זאת, אינ ו מנס ה להציג לקורא חזון מסוים אותו צריך להגשים, אלא מציע חזון "פתוח" של התקדמות דרך אתגו ר החברה הקיימת, אך גם אתגור של רעיון השלמות האוטופי עצמו. העבודה מצביעה על כך שאוטופיות המציגות חזון "סגור" כוללות מאפיינים ספרותיים דומים )יותר ריאליסטיות, מקרבות לעולם הקיים( והן נכתבו בתקופות בהן הלך הרוח הציבורי האמין בהיתכנותו של שינוי חברתי בו תומך הכותב. לעומתן, אוטופיות המגיבות למהפכה, מפנות את הביקורת שלהן כלפי התפיסה האוטופית ששלטה בהלך הרוח של אותה תקופה, ומציגות גם הן מאפיינים דומים )בדיוניות יותר, מרוחקות מהעולם הקיים(. מסקנות אלו עשויות לשמש כדרך לבחינה של ספרים אוטופיים נוספים דרך מאפייניהם הספרותיים.